איזה עולם קטן...


תשמעו סיפור...נוסף... איזה עולם קטן.
השבוע קבלתי שיחת טלפון מבחור: "אימי חוגגת השבוע חמישים והמשפחה רוצה לערוך לה סרט קצר שיוצג בחגיגה לכבודה".
לאחר בירור מה סוג המצלמה שלו והאם החומרים המצולמים מוכנים, קבענו פגישה דחופה לעוד יומיים לצורך עריכת הסרט.
כעבור חצי שעה קבלתי שיחת טלפון נוספת מבחורה "אני צריכה עזרה דחופה בעריכת סרט וידאו ליום הולדת.
יש לי קטעי סרט מבוימים וכול מה שצריך זה לערוך אותם בצורה נחמדה... צריך רק עוד יו
ם צילומים להשלמת חומרים ואז בתוך יומיים אפשר להיפגש..."
חשבתי לעצמי "וואלה, יופי, שני לקוחות חדשים בתוך חצי שעה, זה לא קורה כול יום".
ובעוד אנחנו מנסות לקבוע פגישה סיפרתי לה שזה נראה לי מוזר שקבעתי פגישה עם בחור לאחר הצהריים שצילם באותו סוג מצלמה
וגם הוא ביים יום בחיי האם. איזה צירוף מקרים, הוספתי.
"רגע," היא קטעה את דבריי, "אולי זה לא צירוף מקרים. את יודעת מאיפה הבחור הזה?"
"כן", השבתי. "מקריית מלאכי".
"וקוראים לו עידו?"
"כן!".
מה הסתבר? מדובר באח ואחות - כן, כן, אכזבה הציפה אותי כשהבנתי שלא מדובר בשני לקוחות שונים, אלא בבני משפחה אחת שהחליטו, כל אחד, לחפש עורך וידאו לביצוע העבודה. שניהם הגיעו אליי בנפרד ושניהם עמדו לקבוע אתי, בלי ליידע האחד את השנייה.
סיפור משעשע, ולדברי האחות, "זה משמים ששנינו הגענו אלייך במקרה וקבענו איתך. זה בהחלט סימן שאנחנו צריכים לעבוד איתך".
העבודה כבר הסתיימה והתוצאה שהתקבלה היא סרט קצר ומשעשע על יום בחייה של אימם, אותה משחק הבן הנחמד עידו.
נו, תאמרו אתם, מה הסיכוי שזה יקרה? שככה יגיעו אלי ממרחבי האינטרנט שני לקוחות שהם אחד...
מסקנה: בכול שיחת טלפון אקראית תתכן הפתעה קטנה ועוד מפגש מעניין.

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.